כיצד מחושב הציון הפסיכומטרי, ומה זה ציון יחסי ?
ישנם לא מעט מיתוסים הקשורים באופן שבו מחושב הציון הפסיכומטרי, ולכן- חשוב שתקראו את המאמר הבא בתשומת לב רבה, על מנת שתדעו בדיוק כיצד הוא מחושב, ולא תתנו לאף מידע כוזב להלחיץ או להטעות אתכם.
הציון הפסיכומטרי בנוי משקלול של ציונים בשלושה תחומים- מילולי, כמותי ואנגלית.
(לקריאה על מבנה הבחינה היכנסו לכאן (קישור למאמר מבנה הבחינה הפסיכומטרית))
איך כל אחד מהציונים מחושב?
- ציוני גלם בפרקי הברירה: תשובה נכונה בכל פרק אמת (כמובן שהנקודות מפרקי הפיילוט לא מחושבות), תזכה אתכם בנקודה אחת, וסה"כ הנקודות יהווה את ציון הגלם שלכם באותו התחום. לדוגמא: במידה ועניתם נכונה על 13 מתוך 20 שאלות נכונות בפרק כמותי אחד, ועל 10 מתוך 20 שאלות בפרק הכמותי השני, ציון הגלם שלכם בחשיבה כמותית יהיה 23.
- ציונים לפי תחומי הבחינה: ציוני הגלם שלכם יתורגמו לציון מ-50 ועד 150 בכל אחד מהתחומים, ע"פ חישוב יחסי (ראו הסבר בהמשך). הציון בתחום החשיבה המילולית כולל את ציון מטלת החיבור במשקל 25%. ראו הסבר על אופן חישוב הציון של המטלה כאן- (קישור למאמר על החיבור).
- הציונים הכלליים: חישוב זה מתבצע ע"י חישוב ממוצע משוקלל של כלל הציונים שקיבלתם, לפי דגשים. דגשים שונים רלוונטיים לתארים שונים- בעבור מרביתם הציון הרלוונטי הוא הציון הרב-תחומי, אך יש כאלו שעבורם מתחשבים בציון בדגש כמותי, וכאלו שעבורם מתחשבים בציון בדגש מילולי- בהתאם לאופי התוכן הנלמד. להלן פירוט המשקל הניתן לכל אחד מהתחומים בציונים הכלליים השונים:
○ בחישוב ציון רב-תחומי:
לתחום החשיבה המילולית משקל של 40%, לתחום החשיבה הכמותית 40% ולתחום האנגלית 20%.
○ בחישוב ציון בדגש מילולי:
לתחום החשיבה המילולית משקל של 60%, לתחום החשיבה הכמותית 20% ולתחום האנגלית 20%.
○ בחישוב ציון בדגש כמותי:
לתחום החשיבה המילולית משקל של 20%, לתחום החשיבה הכמותית 60% ולתחום האנגלית 20%.
חשוב להבין כי הציון הפסיכומטרי הוא יחסי. מה משמעות הדבר?
המבחן הפסיכומטרי לא נועד למדוד באיזו מידה הנבחן שולט בתכנים ובמיומנויות שונות מתוך סה"כ החומר, אלא באיזו מידה הוא שולט בנ"ל בהשוואה לכל שאר הנבחנים, ולכן הוא מבחן יחסי.
למרכז הארצי ידע רב בסטטיסטיקה, ועל סמך ידע זה הוא פועל רבות על מנת לנטרל משתנים שעלולים להשפיע על הציון באופן בלתי הוגן. לצורך הדוגמא נתייחס למשתנה חשוב מאוד- רמת הקושי של הבחינה.
לקראת כל מועד פסיכומטרי נכתבים נוסחים חדשים, וייתכנו סטיות ברמת הקושי של השאלות מנוסח אחד לאחר. על מנת לוודא כי הנ"ל לא משפיע על מהימנות הציון, משווים את הישגיהם של הנבחנים בכל נוסח ביחס להישגי כל התלמידים מכל הבחינות הפסיכומטריות שנערכו אי פעם מאז מועדה הראשון (1983).
ע"י ההשוואה הזו יכול המרכז להגדיר את רמת הקושי של הבחינה, ולשנות את אופן חישוב הציון בהתאם.
משמע – בחינה שהתברר כי רמת הקושי שלה הייתה גבוהה מהרגיל תגרום לכך שכל תשובה נכונה תזכה את התלמידים ביותר נקודות, ולהפך.
למה חשוב שתדעו את זה?
- חשוב שלא תתנו למידע כוזב להפחיד אתכם. ייתכן כי תחשפו לטענות שונות ומשונות, כגון- אל תבחנו במועד X כי זה המועד הכי קשה בשנה. זה כמובן, לא נכון. הכל תלוי רק בכם. נ.ב- אם כבר נחשפתם לטענה כזו, אחרי שקראתם את המאמר תוכלו להרגיע את חבריכם ולהסביר להם בדיוק כיצד מחושב הציון.
- גם אם במהלך הבחינה, נדמה כי היא קשה מאוד, ואף קשה יותר מכל אלו שאי פעם התנסתם בהן- אין משמעות הדבר כי ציונכם יהיה נמוך, וכי עליכם להתייאש. ישנם נבחנים שמוותרים באמצע הבחינה ומפסיקים להקפיד ולהתאמץ, ואף יוצאים מהכיתה, זו טעות נוראית – ישנו סיכוי סביר שלרוב הנבחנים מסביבכם קשה בדיוק באותה המידה (ובנינו, אפילו יותר). אפשר לסמוך על המרכז הארצי כי הוא יתאים את הציונים למידת הקושי של הבחינה- ותמיד כדאי להמשיך ולהתאמץ.
